הדרך לאיזון רצופה בהתמדה ובמד סוכר רציף

בכתבה זו אסקור את מדי הסוכר הרציפים הקיימים כיום בשוק וכיצד ניתן להשיגם, אפרט את היתרונות והחסרונות של מד הסוכר הרציף ואתן טיפים למתחברים חדשים מניסיוני האישי.

מד סוכר רציף – מהו?

מד סוכר רציף (להלן: סנסור) הינו מכשיר למדידת סוכר באופן רצוף. המכשיר מורכב מכמה חלקים: משדר – החלק שמשדר את התוצאות הנמדדות מהגוף, חיישן – החלק שמוחדר לגוף ומודד את רמת הסוכר והמשאבה (או לחלופין מכשיר נוסף) – לשם משודרות התוצאות.

קיימים כיום בשוק בארץ שלושה סוגים של מד סוכר רציף:

סנסור ENLITE לקריאת סוכר רציפה המיוצר ע"י חברת Medtronic  ומשווק בארץ ע"י חברת אגנטק.

מד הסוכר הרציף SEVEN המיוצר ע"י חברת Dexcom ומשווק בארץ ע"י חברת טאיקו דיאגנוסטיקה.

מד הסוכר הרציף NAVIGATOR  המיוצר ע"י חברת Abbott ומשווק בארץ ע"י חברת גפן מדיקל.

כיום רק למד הסוכר הרציף של חברת אגנטק ישנו חיבור אינטגראלי למשאבת האינסולין. מצאתי זאת כיתרון גדול עבורי (כמחוברת למשאבה) על פני שאר מדי הסוכר מכיוון שכך אין צורך להסתובב עם צג נוסף חוץ ממשאבת האינסולין (לאלו המטופלים בזריקות העניין פחות יפריע).

יתרונות וחסרונות של מד הסוכר הרציף

היתרון הגדול של מד הסוכר הרציף הינו עזרה בשיפור האיזון ומניעה של מקרי היפוגליקמיה. המכשיר מאפשר לדעת בכל רגע נתון את רמת הסוכר בדם וכמו כן מסוגל לתת התרעות על מגמות של עלייה או ירידה ברמות הסוכר, כך שניתן לפעול בהתאם ולהגיע לאיזון מיטבי.

נכון להיום, החיסרון הגדול של מד הסוכר הרציף, הינו הבעייתיות ברמת הדיוק שלו.

רמת הדיוק של הסנסור תלויה בהרבה גורמים שיפורטו בהמשך ועקב כך לא ניתן כיום לסמוך במאה אחוז על התוצאות המשודרות ממד הסוכר הרציף ויש צורך באימות תמידי ע"י מדידה בגלוקומטר.

חסרון נוסף הינו העלות הגבוהה של מד הסוכר הרציף. האפשרות לקבל סבסוד מקופ"ח למד סוכר רציף, נתונה רק לעומדים בתנאים הבאים:

  1. ילדים סוכרתיים עד גיל 18 הסובלים ממקרי היפוגליקמיה מרובים.
  2. סוכרתיים סוג 1 בני 18 ומעלה הסובלים מהיפוגליקמיה וחוו שני אירועי היפוגליקמיה מתועדים בשנה.
  3. נשים סוכרתיות סוג 1 המתכננות הריון.

מד הסוכר הרציף ואני

לפני כחצי שנה החלטתי לנסות ולהתחבר לסנסור (מד סוכר רציף) של חברת אגנטק. המחשבה שיש עלי מכשיר המחובר לגוף בנוסף למשאבת האינסולין, הרתיעה אותי בהתחלה אך אם לא מנסים – לא יודעים והיום אני שמחה על כך שניסיתי.

אסייג תחילה ואומר כי כל הטיפים שבהמשך הכתבה הינם מניסיוני האישי עד כה עם מד הסוכר הרציף של חברת אגנטק. טיפים אלו אינם מדע מדויק וייתכן שאינם נכונים עבור כל אדם ועבור כל מד סוכר רציף אחר.

הסנסור של חברת אגנטק מורכב משני חלקים שיושבים יחדיו על הגוף. חלק אחד הינו החיישן, אותו מחדירים בעזרת מחט לתוך הגוף (מניסיוני האישי, רצוי באזור הבטן, כי שם הקליטה של המשדר הכי טובה ומדידות הסוכר הכי מדויקות), והחלק השני המתחבר לחיישן הינו המשדר. תפקידו של המשדר הינו לשדר באופן אלחוטי את התוצאות מהחיישן היישר למשאבת האינסולין וכך ניתן לראות את התוצאות על גבי גרף המשורטט על צג המשאבה.

לרוב יש להחליף את החיישן שנמצא בתוך הגוף פעם ב 12 יום.

פעם ב 6 ימים יש צורך לטעון את משדר החיישן.

רוב המשתמשים ששוחחתי איתם לפני שהתחברתי לסנסור אמרו לי כי לא כואב כלל להחדיר את סט החיישן. אך אישית – כואב לי בדרך כלל בזמן החדרת המחט ולעיתים גם אחרי זה. אבל הכאב חולף והוא דומה לכאב החדרת סט המשאבה לגוף.

כיול בזמן הנכון והקפדה על הטעינה – הדרך לתוצאה אמינה!

הסנסור דורש כיול פעמיים (ורצוי אף שלוש פעמים) ביום. הכיול הוא מדידת סוכר בגלוקומטר והזנת התוצאה למשאבה. חשוב ביותר להקפיד לכייל בזמן המתאים, כלומר כאשר רמות הסוכר יציבות ומאוזנות ואינכם נמצאים במצב של ירידה או עליה בסוכר.

הדבר קריטי כ"כ מכיוון שאם כיליתם בזמן תנודות בסוכר, ייתכן והתוצאות שתתקבלנה מהסנסור בהמשך – תהיינה שגויות.

כמו כן, כל פעם שהסנסור מתריע על מצב חריג, יש לוודא כי התוצאות שמתקבלות ממנו אכן נכונות ולאמת זאת בבדיקת סוכר בגלוקומטר לפני שנוקטים בפעולה מתקנת.

מהניסיון שלי עד כה, לעיתים התוצאה שמתקבלת מהסנסור איננה לגמרי מדויקת וכך מצאתי את עצמי לעיתים בהיפוגליקמיה, מכיוון שנתתי בולוס (יחידות אינסולין נוספות במשאבה) כאשר הסנסור התריע על סוכר גבוה – וטעה. מאז כבר למדתי שלא עושים "תיקונים" לפני שמאמתים את תוצאות הסנסור בבדיקת דם בגלוקומטר.

כפי שציינתי יש לטעון את המשדר אחת ל 6 ימים. כדאי לטעון את המשדר בבוקר או באמצע היום, מכיוון שיש להמתין לאחר חיבור המשדר חזרה לחיישן שעתיים נוספות עד לכיול הסנסור, בהן לא מוצגות תוצאות רמת הסוכר ולכן לא כדאי שזמן הכיול יצא בלילה.

טיפים נוספים שקראתי במספר בלוגים מחו"ל שעסקו בנושא הסנסור ותרמו לי מאד: לאחר טעינת המשדר, כדאי להמתין כמה דקות מזמן ניתוק המשדר מהמטען שלו ועד לחיבור המשדר חזרה לחיישן שבגוף. לאחר חיבור המשדר לחיישן בשנית, מומלץ לחכות כחצי שעה עד להפעלת הסנסור במשאבה (חיבור מחדש של החיישן). מצאתי כי הדבר תרם גם כן לשיפור אמינות התוצאות שהתקבלו.

התרעה בזמן – הדרך לאיזון מושלם

הסנסור יכול להתריע כאשר רמת הסוכר עומדת לעלות למצב של היפרגליקמיה או עומדת לרדת למצב של היפוגליקמיה. הסנסור מתריע גם לפי קצב הירידה או העלייה של הסוכר וכמו כן מסוגל לתת התרעה ברגע שהסוכר כבר עלה או ירד.

לכל אחד יש את יעדי האיזון שלו והוא קובע לפי זה את סף ההתרעות השונות, לכן על כל אחד לערוך ניסוי וטעייה של האופציות השונות להתרעות.

מניסיוני כדאי להתחיל ליישם בהתחלה רק כמה מההתרעות (ולא להשתמש מיד בכל סוגי ההתרעות) ובהדרגה לנסות את שאר האופציות השונות של סוגי ההתרעות.

לסנסור ישנה אף אופציה לסגור את הזרמת האינסולין מהמשאבה ברגע שמתקבלת תוצאת היפוגליקמיה חזקה. אך אישית לא יצא לי להשתמש באופציה זו.

לסיכום

השימוש בסנסור דורש הרבה תשומת לב, הרבה למידה, ניסוי וטעייה על מנת להגיע לתוצאות אמינות ושהסנסור יהיה לעזר להגעה לאיזון.

אני חשה כי אני לומדת כל הזמן "טריקים" חדשים שעוזרים לי לשלוט בסנסור יותר טוב ולהפוך אותו לכלי שעוזר לי להגיע לרמות סוכר טובות יותר. עד כה – אני רואה שיפור במדדים, התנודות ברמות הסוכר כבר אינן קיצוניות ובאופן כללי אני חשה בשליטה על רמות הסוכר שלי, אם כי לא מדובר ב"תרופת פלא" והדרך איננה קלה.

משאבת האינסולין נכנסה לסל הבריאות בשנת 2000 לכלל הסוכרתיים אחרי מאבק ממושך וכולי תקווה כי גם מד הסוכר הרציף יכנס לסל הבריאות עבור כל קהילת הסוכרתיים כך שתהיה האפשרות לכולם לנסות את הטכנולוגיה החדשה ולהיעזר בה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה איזון, מד סוכר רציף, סוכרת, סכרת, סנסור. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s